בסכסוכי גירושין ישנן, באופן כללי, שתי ערכאות בעלות סמכות מקבילה. הערכאה האחת היא בית משפט לענייני משפחה, והערכאה האחרת היא בית הדין הרבני. כאשר נקבע שהסמכות לדון בעניין מסוים נתונה לבית המשפט, אזי גם ערעור על ההחלטה הנ"ל יופנה לביהמ"ש. והפוך, כאשר יקבע שהסמכות לדון נתונה לבית הדין הרבני, אזי גם ערעור על ההחלטה
מהן האפשרויות העומדות בפני אשה שבעלה הינו סרבן גט המסרב לתת לה גט ללא הצדקה? ראשית כמובן המקום הטבעי לנושא זה הינו בית הדין הרבני. ישנה אפשרות נוספת של הגשת תביעה אזרחית נזיקית כנגד הבעל לפיצוי כספי בגין הסבל שנגרם לאשה עקב סירובו של הבעל לתת לה גט. התביעה תוגש בעוולת הרשלנות שכן סרובו
לאחר שניתן פסק דין לגירושין ע"י בית הדין הרבני, מגיע השלב הבא והאחרון- סידור הגט, במסגרתו מתקיים טקס הגירושין כשבסיומו יהפכו בני הזוג הנשואים לגרושים.לשם כך יש להגיע אל מזכירות בית הדין עם פסק הדין לגירושין, והמזכירות תיקבע לצדדים מועד לקיום סידור הגט. במסגרת סידור הגט מתקיים טקס הגירושין בו מוסר הבעל לאישה את הגט,
מכח סעיף 101 לחוק המקרקעין, כאשר מקרקעין הינם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק חקלאי או בית עסק המתנהלים במשותף, או דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר את חלקו לאחר, אלא אם הציע אותו תחילה לבן זוגו. עקב סעיף זה חלה שנים רבות נורמה לפיה כאשר בני זוג מוכרים בית
ברוב המקרים כאשר בני זוג מתגרשים, מתעורר הצורך לפרק את השיתוף בדירת מגורים שלהם, למכרו, ולחלק את התמורה. כינוס נכסים הינו הליך למכירת דירתם/ביתם של בני זוג באופן חיצוני, היינו: ביהמ"ש ממנה כונסי נכסים ("שליחי" ביהמ"ש) והם מוכרים את הנכס. החיסרון בכינוס נכסים הינו שהוא עולה לבני הזוג כסף. ברור שכלכלית עדיף לבני זוג
כתובה הוא עניין שכל חתן טרי נזקק לו. מגיעים לאולם, ולפני החופה כותב הרב את הכתובה ושואל את החתן כמה לכתוב עבור כתובה? ואז עומד החתן הנרגש מול דילמה אמיתית. מצד אחד, רוצה להצטייר כ"לארג'" ולא כקמצן שנותן ח"י שקלים... ומצד שני מי יודע מה יוליד יום? חתנים רבים סוברים כי אין משמעות לסכום
כאשר ישנו סכסוך משפחתי בין בני זוג ישנם נושאים רבים שיש לתת להם פתרונות ומענה. (בין היתר יש לדון במזונות, בנושאי רכוש, בנושא משמורת וכן הלאה). רוב הנושאים הינם בסמכותו של בית המשפט. לבית הדין הרבני יש סמכות למעשה לדון בנושאי הגירושין בלבד, (ובנושאים אלו יש לו סמכות ייחודית, היינו שהוא היחיד שיכול לדון
הלכת השיתוף נובעת מהסכם משתמע בין בני זוג. לפיו: הם הסכימו להיות שותפים שווים ברכוש, אותו צברו במהלך חייהם המשותפים. ההסכם משתמע מנסיבות חייהם המשותפים השאלה: אם במקרה מסוים קיים הסכם שיתוף, ושאלת היקפו של הרכוש הנכלל בשיתוף – היא שאלה שבעובדה. שתוכרע על פי נסיבות ספציפיות. מדובר בשיתוף קנייני היוצר בעלות משותפת בנכסים.
כאשר בני זוג נמצאים בהליך בתחום דיני משפחה (בדרך כלל בהליך גירושין) יש לאבחן בין שני מאפיינים חשובים: מה הוא הדין שחל על הצדדים: החוק האזרחי או הדין הדתי. מי הערכאה המוסמכת: בית המשפט האזרחי או בית הדין הרבני. שני המאפיינים הנ"ל אינם קשורים בהכרח זה בזה היינו: אפשר שהערכאה שתדון בתיק הינה ערכאה
ישנן שתי ערכאות אשר נאלצות לחיות בצוותא ולדון בעניינים הקשורים למשפחה; בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לבית הדין הרבני ישנן מספר סמכויות לדון בנושאים אשר מובאים לפניו, כאשר מדובר בבני זוג יהודים: סמכות ייחודית: בענייני נישואין וגירושין. משמעות הדבר שתביעת גירושין ניתן להגיש אך ורק לבית הדין הרבני. לא ניתן להגיש תביעה