בית המשפט רשאי להטיל תשלום מזונות ילדים על הסבים והסבתות, והכל על פי סעיפים 4,5 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) לפיהם אדם חייב במזונות בני משפחתו לרבות נכדיו, ובתנאי שהתקיימו שלושה תנאים: שהאב אינו משלם מזונות, שלילדים אין מקור אחר למזונותיהם, ושהסבים מסוגלים לעשות כן לאחר סיפוק צרכי עצמם וילדיהם הקטינים. על פי אותו סעיף
תביעת מזונות מוגשת על ידי האשה בשמה ו/או עבור הילדים. בתביעת המזונות יש לפרט מהי עילת התביעה, מהי הכנסת האשה (אף אם מדובר בתביעה למזונות ילדים בלבד), מהי הכנסת הבעל, באיזה רמת חיים הורגלו בני המשפחה לחיות, ומהם הוצאות התובעים, לרבות הוצאות מדור (שכר דירה, משכנתא) ואחזקת מדור (ארנונה, חשמל, טלפון, גז, וועד בית,
על פי החוק הקיים במדינת ישראל (חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959 להלן: "החוק) אדם חייב במזונות אשתו וילדיו על פי הדין האישי החל עליו. הדין האישי החל על יהודים הינו הדין הדתי (דין תורה), ועקרונות קביעת המזונות על פי הדין האישי כבר הורחבו במאמרים אחרים באתר. אדם שלא חייב במזונות בן
ביום 20.1.10 פורסם פסק דין חדשני של כב' השופט פאול שטרק, המכהן כשופט בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן. בפסק דין זה, תמ"ש 34320/06, נדונה (בין השאר) תביעת מזונות עבור קטין. באותו מקרה, האב טען כי הוא מובטל, ומקבל דמי אבטלה בסך 3,000 ₪ לחודש בלבד. לטענתו המשפחה התקיימה כל השנים ממתנות כספיות של אביו
כפי שפורט במאמרים אחרים באתר, העוסקים במזונות, הדין החל בענייני מזונות במדינת ישראל, הוא הדין העברי. על פי הדין העברי, אב חייב במזונות ילדיו. אולם על פי הדין העברי ניתן לצמצם או לגרוע את חובת המזונות לילד כאשר מדובר בילד מורד המסרב לקיים קשר עם אביו. בענין זה התפתחו בפסיקה הכללים הבאים: במקרים בהם
על פי החוק, אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים על פי הדין האישי החל עליו. הדין האישי החל על יהודים הוא דין תורה. אין קשר בין חובת הבעל למזונות אשתו, לבין חובתו למזונות ילדים . החיוב למזונות הילדים הוא מתוקף האבהות ולא מתוקף הנישואין. הדין העברי מחלק את החיוב ל-4 קבוצות גיל: קטני קטנים –
ידועים בציבור הינם בני זוג אשר לא נישאו, אולם חיים יחדיו חיי משפחה במשק בית משותף. נדרשים שני יסודות להכרה בזוג כידוע בציבור: חיי משפחה (בני זוג אשר בנו ביניהם קשר של שיתוף גורל חיים כבני זוג נשואים), וניהול משק בית משותף (כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה) לענין
הליך גירושין משפטי לוקח זמן רב , לכן כשאם תובעת מזונות עבורה ו/או עבור ילדיה, עד שינתן פסק דין, הם עלולים כבר למות ברעב... לכן לגבי תביעת מזונות נקבע סעד זמני מיוחד לפיו ניתן לפסוק, כבר בתחילת ההליך, מזונות זמניים אשר יהיו תקפים עד למתן פסק דין. כל זאת על מנת שלאשה וילדים התובעים
הפרקטיקה הנהוגה הינה שהמזונות (גם מזונות ילדים) משולמים לידי האם (בהנחה שהיא המשמורנית ומגדלת את הילדים). האב משלם את המזונות בכל חודש בתאריך שהוסכם/שנפסק ע"י ביהמ"ש (בד"כ בתחילת החודש). התשלום הינו בכל דרך שיבחר האב (שיק, מזומן, הוראת קבע) בכל חודש עבור אותו חודש, מראש. סכום המזונות צמוד למדד (על מנת לשמור על ערכו)
על פי החוק חיוב האב במזונות בנו הינו כל עוד הוא קטין. על פי ההגדרות, קטין הינו אדם שלא מלאו לו 18 שנה. הפרקטיקה הנהוגה בפסיקה הינה שמזונות לקטינים נפסקים עד הגיעם לגיל 18 או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר. לגבי ילד מעל גיל 18, החיוב הינו על פי סעיפים 4,5 לחוק לתיקון
