ביום 20.1.10 פורסם פסק דין חדשני של כב' השופט פאול שטרק, המכהן כשופט בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן. בפסק דין זה, תמ"ש 34320/06, נדונה (בין השאר) תביעת מזונות עבור קטין. באותו מקרה, האב טען כי הוא מובטל, ומקבל דמי אבטלה בסך 3,000 ₪ לחודש בלבד. לטענתו המשפחה התקיימה כל השנים ממתנות כספיות של אביו (סבו של הקטין), אשר תמך בהם, והיה המקור לכל ההכנסות המשפחתיות. בין השאר סייע הסב ברכישת רכב יוקרתי, ברכישת דירות, ברכישת מזון, ובשאר הוצאות המשפחה, לרבות מילוי הדלק במכוניות שבוצעו באמצעות כרטיס האשראי של הסב. כתוצאה מעזרתו היומיומית של הסב הצליחה המשפחה לחיות ברמת חיים גבוהה.
האב טען כי אין לו שום יכולת כלכלית בהעדר העזרה של אביו.
בית המשפט נדרש לשאלה, האם יש לייחס לאב יכולת השתכרות הנובעת מאביו, או שמדובר במתנה של אב לבנו? ובמיוחד לאור העובדה שמתנות אלו יכול ויפסקו באופן מיידי ואין כל חיוב משפטי על הסב להמשיך לתתם.
בית המשפט סקר פסיקה זרה והגיע למסקנה כי מספר מדינות רואות במתנה כהכנסה, מדינות אחרות רואות במתנה הכנסה רק כאשר מדובר במתנות חוזרות ונשנות בכסף מזומן שניתן בסכומים צפויים מראש, ומדינות אחרות מתנגדות לגישה זו מהסיבה שלנותן המתנה אין כל חובה משפטית להמשיך ולתת מתנה זו גם בעתיד. בבית המשפט בקליפורניה הוחלט שניתן לייחס לאב את ההכנסה הקבועה שקיבל מאמו, כהכנסה שלו בכל הנוגע לחישוב יכולת השתכרותו.
בסופו של דבר קבע כב' ביהמ"ש כי יכולת האב לתשלום מזונות ילדיו אינה נקבעת רק על פי הכנסה מעבודתו אלא גם ממקורות אחרים העומדים לרשותו כגון: חסכונות, רכוש, פוטנציאל השתכרות, ונראה הדבר שבית המשפט התחשב גם במקורות הכספיים שמקבל הבעל מאביו.
