הסכם ממון נועד להסדיר את כל הקשור בהיבטים הממוניים/הרכושיים של הצדדים, למקרה של פקיעת הנישואין (גירושין, פטירה), ובאופן עקרוני הסכם ממון צופה פני עתיד ונועד למנוע מחלוקות עתידיות בכל הקשור למערכת היחסים הרכושית בין בני הזוג, וכאשר הסכם ממון נערך לקראת ה גירושין, מטרתו לבטא את ההסדר הרכושי אליו מגיעים הצדדים עם "הפרדת החבילה".
ניתן לערוך הסכם ממון כנ"ל לפני הנישואין או לאחריהם, ואף בני זוג שאין בכוונתם להינשא
( ידועים בציבור ) יכולים לערוך הסכם ממון כנ"ל. (במקרה כזה אין הוא טעון אישור).
כל הסכם ממון יהיה בכתב, ויש לאשרו או לאמתו (לפי העניין): הסכם ממון שנחתם לאחר הנישואין יאושר ב בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני (בנוכחות הצדדים עצמם), הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין יאושר בביהמ"ש/ ב בית הדין הרבני (בנוכחות הצדדים) או ע"י נוטריון/רשם נישואין (לאחר שנוכח כי הצדדים מבינים את ההסכם משמעותו ותוצאותיו). כעניין שבעיקרון הסכם ממון טעון אישור כתנאי להשתכללותו.
כל שינוי/תוספת להסכם הממון צריכה להיעשות בדרך של אישורו מחדש בפני הערכאה המוסמכת.
ההסכם יכלול את פרטיהם המזהים של הצדדים, את פרטי הרכוש הרלוונטיים, ואת ההסדר הרכושי שהצדדים להסכם מבקשים להחיל על יחסיהם.
ניתן לקבוע הסדר שונה ביחס לזכויות/רכוש שנצברו לפני הנישואין/תחילת הקשר הזוגי, וביחס לזכויות/רכוש שנצברו לאחריו. לדוגמא: ביחס לכספים שהיו לבעל או לאישה לפני הנישואין יוסכם שהם יהיו שייכים לה בלבד, בעוד שכספים שיצברו לאחר הנישואין יהיו משותפים.
כעניין שבעיקרון, הסכם ממון שלא אושר אינו תקף, אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות. סוגיה זו הינה מורכבת, והיא עניין למאמר נפרד.
