מזונות בגיר

על פי החוק חיוב האב במזונות בנו הינו כל עוד הוא קטין. על פי ההגדרות, קטין הינו אדם שלא מלאו לו 18 שנה. הפרקטיקה הנהוגה בפסיקה הינה שמזונות לקטינים נפסקים עד הגיעם לגיל 18 או עד לסיום לימודיהם התיכוניים, לפי המאוחר.
לגבי ילד מעל גיל 18, החיוב הינו על פי סעיפים 4,5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), ולפיהם אדם חייב גם במזונות ילדיו הבגירים ובתנאי שיש בידו לשלם למזונותיהם, ושהם אינם יכולים לספק את צרכיהם בעצמם.
ההנחה הינה שהמשכורת הצבאית אינה מספיקה לסיפוק צרכי החייל, ולכן הילדים תלויים בהוריהם עד לסיום שירות חובה בצבא. על כן ועל פי הפסיקה הנוהגת היום, גם ילד שבגר זכאי למזונות מסוימים מאביו למשך תקופת גיוסו לצה"ל, בגובה שליש מסכום המזונות אותו קיבל כשהיה קטין. הוא הדין לבן/בת המשרתים במסגרת שירות הלאומי.
החיוב הינו למשך שירות החובה בלבד. כמובן שילד שאינו מתגייס, או דוחה את גיוסו, ויכול בזמן זה לעבוד ולהתפרנס, לא יהיה זכאי למזונות.
כיום מתגבשת פסיקה לפיה אב מחויב במזונות בן בגיר אף אם אינו מתגייס לשירות חובה אלא ממשיך לימודיו בכתות י"ג, י"ד במסגרת עתודה. הרציונל הינו שמצב בן בגיר לומד הינו דחוק יותר מזה של בן בגיר חייל אשר נהנה ממשכורת צבאית וכן מביגוד, כלכלה ומדור.
גם דמי המזונות לילד בגיר משולמים לידי האם (אם הילד הבגיר מתגורר עמה דרך קבע). אם הבן אינו מתגורר עם האם, ישולמו המזונות ישירות לידיו.